איך עושים סטופ למכה הכי גדולה שהקורונה הורידה עלינו?

יותר ויותר זוגות מחליטים שלא לחכות ועוברים לגור ביחד בדיור המוגן. כך, הם מבססים לעצמם את הבית, מורידים דאגות מעצמם ומהילדים ויכולים להמשיך לחיות חיים מלאים ומתאימים לצרכים של כל אחד מהם

  • דיור מוגן
בשיתוף אגוד בתי דיור מוגן

סביר להניח שכאשר אתם שומעים את המונח "דיור מוגן", התמונה המצטיירת לכם בראש היא של גבר או אישה, בני הגיל השלישי, החיים לצד בני גילם, אך כנראה שגם לבדם. זו המחשבה שרובנו התרגלנו אליה: כאשר רק כאשר אחד מבני הזוג נותר לבדו, הוא לוקח את ההחלטה לעבור למקום בו יוכל ליהנות לצד מבוגרים אחרים ממגוון הפעילויות שהדיור המוגן מציע. אלא שזה ממש לא חייב להיות המצב.

יותר ויותר זוגות מבוגרים לוקחים בשנים האחרונות את ההחלטה לעבור יחד לדיור המוגן. הם מבינים טוב יותר את היתרונות הגדולים הטמונים בהחלטה כזו ומרוויחים מכל העולמות - החיים המשותפים שלהם נמשכים כסדרם ובמקביל, הם צוברים חוויות חדשות שאפשר למצוא רק בדיור המוגן.

אחד היתרונות הגדולים במעבר של זוג יחד לדיור המוגן הוא כמובן קיבוע המקום כבית החדש שלהם. כך, כאשר הם הולכים ומתבגרים, הדירה כבר מרגישה להם כבית לכל דבר והם לא צריכים לבצע את המהלך המשמעותי הזה בגיל מבוגר עוד יותר, כאשר שינויים הולכים והופכים למורכבים יותר.

יתרון בולט נוסף הוא האפשרות למצוא את הטיפול והמקום הנכון עבור כל אחד מבני הזוג. "בסופו של דבר, קיבלתי את הכוח והחלטתי להתעניין בדיור המוגן", מספרת כרמלה שפיגלר. "אני מודה לאלוהים שהמהפך הזה קרה אצלי די מהר. אני יודעת שיש אנשים שקשה להם לקבל את ההחלטה הזו. גם בעלי ואני תמיד אמרנו שלא נעזוב את הבית, אבל אפשר ללמוד לשנות את דעתך עם הזמן והיום אני אומרת לכל מי ששואל אותי שזה הסידור הכי טוב, גם לזוג וגם לבודדים".

גם ביחד, וגם כל אחד בפני עצמו (צילום: יח"צ)

מבוגרים רבים לא מרבים לעזוב את הדירה שלהם ביומיום, לא בשגרה וכמובן שלא בזמן הקורונה. הדבר נכון שבעתיים אם הם חיים יחד בדירה, שכן אז ישנה הרגשה של חברה תמידית, אולם תחושת הנוחות המסוימת הזו גם גורמת להם לא פעם מלהיפגש עם אחרים ובכלל, או לשאוף אוויר צח ולשנות את הנוף שבין ארבע קירות הבית.

לעומת זאת, סוניה כהן, שעברה לפני כעשור עם בעלה לבית דיור מוגן, חשה כמעט מהרגע הראשון בנוח לצאת ולהיפגש עם דיירים אחרים: "בגלל שעברנו לכאן יחד ושנינו גרים כאן, אני ובעלי, אז אולי קצת פחות נחוץ לנו לשבת לשתות קפה בלובי, אבל אנחנו עדיין יוצרים קשרים עם כל סוגי הדיירים כאן, זוגות, בודדים, דתיים, חילונים. מטבע הדברים אנחנו מתיידדים עם זוגות נוספים, אבל לא רק. העיקר ליצור קשרים חברתיים".

כהן מספרת שיתרון נוסף במעבר כזוג היה שכל אחד משניהם, היא ובעלה, מצאו בבית הדיור המוגן את העיסוקים המתאימים להם: "לכל אחד מאיתנו יש אינטרסים ותחומי עניין שונים, אז אנחנו כאן יחד, אבל גם יכולים להתפצל וליהנות ממגוון האפשרויות. יש פה פעילות תרבותית רחבה מאוד". היא למשל, מעידה על עצמה שהיא אוהבת לבשל ולכן אחד הדברים הראשונים שעשתה אחרי המעבר היה לשפץ ולשדרג את המטבח. עד היום היא מכינה בו ארוחות משפחתיות עבור שניהם, ובנוסף מזמינה דיירים להתארח. "שנינו מרגישים כאן שייכות למקום כולו, ולא רק לדירה הפרטית שלנו".

"יש אנשים שנשארים בודדים בדירה שלהם וזה חבל", מוסיפה כרמלה, שמתגוררת בדיור המוגן ונפגשת עם בעלה באופן קבוע, גם בתקופת הקורונה. לפני הקורונה, היא הייתה מגיעה למחלקה הסיעודית בה הוא היה מאושפז פעמיים ביום ואילו כעת היא לא נכנסת למחלקה, אך יכולה להמשיך לשבת איתו בחצר בכל יום. היתרון הגדול מבחינתה הוא הגישה הנוחה: "פרוזדור אחד, מעלית ואנחנו אחד ליד השני. בלי להוציא אותו מהמקום ובלי לנסוע כל היום בתחבורה ציבורית מבחינתי".

כרמלה מעידה על עצמה שהיא נהנית בבית הדיור המוגן מחיים נוחים ומרתקים, כולל הרצאות, חוגים, פעילויות ועוד: "ההרגשה הזו, שעם הרמת טלפון קצרה יש מישהו שיעזור לך עם כל דבר שאתה צריך, היא נפלאה. אני לא לבד, יש תכניות פה מבוקר ועד ערב. בעלי שקט ורגוע, אבל חי בעולם משלו כיום במחלקה סיעודית. לי יש שקט בזכות העובדה שאני כאן. אני יודעת שהוא מטופל, נקי ומגולח, שיש מי שדואג לו וגם שאני תמיד קרובה אליו, ובמקביל יכולה להמשיך את החיים שלי. גם הילדים יכולים להמשיך ככה את החיים שלהם. אני נהנית פה מאוד ומה שמאוד עזר לי להתאקלם היה הידיעה ששנינו, אני ובעלי, נמצאים פה ביחד".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully