לא לעשירים בלבד: המסלולים השונים בדיור המוגן

המיתוס לפיו הדיור המוגן מתאים לעשירונים העליונים כבר מזמן לא נכון. אבי קלפה, יו"ר ועדת דיור מוגן בא.ב.א ומנכ"ל "עד 120" מציג את האפשרויות הרבות, המותאמות למקום ולאופי החיים של כל דייר. צפו בתכנית המלאה

  • דיור מוגן
בשיתוף אגוד בתי דיור מוגן
בווידיאו: אבי קלפה, יו"ר ועדת דיור מוגן בא.ב.א, על המסלולים הקיימים (אולפן וואלה! NEWS)

ישנם מודלים ומסלולים מגוונים של דיור מוגן בארץ. בניגוד לתפיסה הרווחת, לפיה הדיור המוגן נועד לעשירים בלבד, ישנם מסלולים רבים שווים לכל נפש. בתי הדיור המוגן מאפשרים איכות חיים גבוהה, מגוון פעילויות ומערכת תומכת.

על מנת להבין את הנושא לעומק ולהכיר את האפשרויות השונות שמציע הדיור המוגן הגיע לאולפן אבי קלפה, יו"ר ועדת דיור מוגן בא.ב.א - אגוד בתי דיור מוגן ובתי אבות.

אילו מודלים של דיור מוגן יש בישראל?

"מקובל לחלק את השוק לדיור מוגן פרטי ודיור מוגן ציבורי וגם בתוך הסגמנטים האלו יש דיורים מוגנים שונים, בדיוק כמו סביבת המגורים הרגילה שלנו. הוא נמצא בכל המדינה והמודלים והמחירים בהתאמה - במרכז תל אביב או ירושלים הדיור המוגן יהיה שונה מכזה שנמצא במושב כלשהו או במקומות שונים בארץ. סביבת המגורים מגדירה את האוכלוסייה אליה בית הדיור המוגן מכוון ואת המחירים".

אז הדימוי לפיו הדיור המוגן הוא לעשירונים העליונים בלבד כבר לא מתכתב עם המציאות למעשה?

"יש מסלולים לכל אחד, לכל סגמנט באוכלוסייה. יש בתי דיור מוגן שמופנים לקהלים בחתכים סוציו-אקונומיים גבוהים ואז הבית ממוקם במרכזי ערים, נותן מגוון רחב של שירותים ומצויד בדרך כלל בבריכה, מתקנים רחבים, מסעדות, בתי כנסת וכו' והדירות הן דירות יוקרה. לעומת זאת, יש בתי דיור מוגן הפרוסים בכפרים, מושבים או ערים פחות מרכזיות ובהם יש התאמה למחירי הנדל"ן בסביבה".

מהם המסלולים הקיימים?

"המסלולים הקלאסיים הם מסלולי פיקדון ודמי אחזקה. הפיקדון משקף בדרך כלל את הערך הנדל"ני של הדירה בסביבה בה נמצא הבית. עבור דירת 60-65 מ"ר במרכז תל אביב, הפיקדון יהיה בהתאמה, סביב 1.5 עד 2.5 מיליון ש"ח. אבל אם נזוז מעט, לפתח תקוה למשל, הפיקדון ישתנה ולאותה דירה הוא יהיה 1-1.5 מיליון ש"ח. יש קרוב ל-100 בתי דיור מוגן בישראל, ברמות שונות של מחירים. כל אחד יכול למצוא לעצמו את מה שמתאים לו. לא כולם צריכים או רוצים לגור בתל אביב. יש מי שמעדיפים מושב באווירה כפרית למשל. בכל עיר גדולה בישראל יש דיור מוגן והמחירים מותאמים לאזור. בסופו של דבר, דיור מוגן הוא מוצר חלופי לדיור באותו מקום".

הדיור המוגן מותאם לכל אדם (צילום: טלי שקרצי, מנהלת תרבות, ספורט וקהילה, אחוזת ראשונים)

מעבר להתאמת מחירי הנדל"ן יש גם התאמה לסגנון ורמת החיים בהן הבית נמצא? הרי מי שרוצה לגור בכפר או במרכז תל אביב מחפש גם אופי מסוים

"חד משמעית כן. בית הדיור המוגן לא מנותק מהסביבה בה הוא נטוע. יש התאמה של המבנה הפיזי של המקום. הפעילויות מותאמות ולאוכלוסייה שרוצה להתגורר במקום כזה יש מאפיינים, אז הבית מתאים את עצמו. רואים את זה בחוגים השונים ואפילו בשפות שמדברים בבית".

מה היתרונות המשמעותיים ביותר לדעתך לאוכלוסיית הגיל השלישי שבוחרת לחיות בדיור המוגן?

"יש יתרונות מובהקים לאוכלוסייה הזו ולא פחות, לבני המשפחה. אחד הדברים הכי חשובים לנו זו חברה. אנשים לא רוצים להיות לבד, הם רוצים את הביחד. זה מאריך את החיים ונותן איכות חיים - יש עם מי לדבר, לחלוק חוויות. דיור מוגן מפיג את הבדידות ויוצר את הקהילה הזו. יש פעילויות מבוקר עד ערב. בתקופה הזו למשל, היה להם הכל בתוך הבית - חדר כושר, בית כנסת, בריכת שחייה. אנחנו מחוץ לבית לא יכולנו לעשות הרבה דברים שבתוך הדיור המוגן התקיימו כרגיל. הביטחון הרפואי הוא אולי הדבר הכי חשוב. לא צריך ללכת עד לרופא. רק יורדים במעלית, פוגשים את הרופא והאחות שמכירים שנים ולא צריך להסתכן ביציאה מהבית.

לגבי בני המשפחה, בעולם המודרני שלנו, בו כולנו עסוקים מבוקר עד ערב, האפשרות הזו לדעת שההורים במקום מוגן ובטוח, שיש להם בו הכל, נותנת שקט. ואז באים לבקר, עם הנכדים והילדים והמפגש הזה איכותי. לא עסוקים בו בכל מיני עניינים טכנים של פתירת בעיות. יש פה של הפגת בדידות ותעסוקה מלאה. אין לדיירים שלנו זמן. במקום לשבת בבית - יש להם הכל בדיור המוגן".

תמר זעירא נהנית מכל רגע (צילום מסך)

עוד בתכנית, רענן ברנובסקי שוחח עם תמר זעירא, המתגוררת בבית שלום בהרצליה. תמר סיפרה: "בעלי ואני כאן מעל שבע שנים. בגיל 73 לקחנו את ההחלטה. למה? היו לנו הורים, אנשי מופת, שהטיפו לנו ללכת בזמן לבית אבות ולא לחכות לרגע בו אנחנו שפופים וחולים. ללכת בריאים וליהנות ממה שהמקומות האלו יכולים להציע. הגיל עושה את שלו וכמה שעושים ספורט ופעילויות, זה קורה וצריך לדעת להתמודד עם זה.

אני אוהבת שיש לי זמן לעשות מה שאני אוהבת, שלא הצלחתי לעשות לאורך השנים. אני משתתפת בהמון חוגים, אני בחוג ציור, בעלי ואני שרים במקהלה, אני עושה תכשיטים וקרמיקה, פעם בשבוע יש חוג יוגה, כל יום יש התעמלות. לא יכולתי לעשות את זה כשהייתי בבית. אני לא מרגישה בודדה, לא משעמם לי, החיים שלי מלאים. אני לא צריכה לדאוג מה אבשל היום, איך יהיה בחג וכו'. הקניות, הבישולים, כל זה ירד ממני. החיים שלי מאוד מלאים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully