ההחלטה הגדולה: איך יודעים שהגיע הרגע לעבור לדיור המוגן

לא קל לקבל החלטות משמעותיות בחיים, אך לעיתים מגיע הרגע הנכון לכך. נעזרנו בשני דיירים בדיור המוגן על מנת להבין כיצד הם ידעו שהגיע העת לבצע את המעבר

  • דיור מוגן
בשיתוף אגוד בתי דיור מוגן

לכל אורך חיינו, שאלת העיתוי היא אחת המשמעותיות ביותר, והמרתקות ביותר לפיצוח. זה נכון לדברים קטנים, וכמובן למהלכים גדולים שאנחנו עושים: מתי יוצאים מבית ההורים, מתי רוכשים רכב או דירה חדשים וגם, מתי הגיע הרגע הנכון להיפרד מהדירה שלנו ולהבין שזה העיתוי המושלם לעבור לדיור המוגן.

כיוון שהחיים שלנו רציפים, לא פעם אנחנו זקוקים לאירוע כלשהו שיגרום לנו לעצור לרגע, לעשות חושבים ולבסוף, לקבל את ההחלטה הסופית בנוגע למשהו שהתבשל לנו בראש במשך תקופה ארוכה.

כדי להבין כיצד יודעים בני הגיל השלישי שהגיע הרגע הנכון לעבור לדיור המוגן, פנינו לשניים שמתגוררים זה זמן מה בבתי דיור מוגן בישראל ומרוצים עד מאוד מהחלטתם לעבור מביתם הפרטי.

מאיה צמרת מספרת שבשלב מסוים בחייה החלה לחשוב על מונח חדש: זיקנה מכובדת. "זו פריבילגיה גדולה, למי שיכול להרשות לעצמו להזדקן בכבוד. אז אמרתי לעצמי שכאשר אגיע באחד הימים לסביבות גיל 75, אשתדל להיות במקום כזה. עבדתי קשה כל חיי ובין היתר לקחתי חלק בהקמת בית דיור מוגן בכפר סבא וגם שם ראיתי איך הדברים מתנהלים בצורה טובה, אז ידעתי שאני רוצה בעצמי".

בתה של מאיה שבה לישראל לתקופה מסוימת ואחריה, חזרה שוב לארצות הברית במסגרת שליחות. זה היה הרגע בו מאיה הבינה שהעת הגיעה: "כיוון שראיתי במו עיניי את הדיור המוגן, ידעתי מה אני רוצה ולאן אני מכוונת, אז עשיתי סיבוב בין בתי הדיור המוגן השונים ושמרתי על ראש פתוח. הבת שלי והחתן מאוד שמחו שהחלטתי לקחת את הצעד הזה".

ל"עד 120", בית הדיור המוגן בו היא מתגוררת, היא הגיעה לפני כשנתיים, עם דברים שהביאה מביתה הקודם. כיום היא מתגוררת בדירה יפה ואפילו פגשה חבר חדש: "זה מוסיף פן חדש לחיים שלי ובטח לא מזיק", היא אומרת. "קל לי להכיר אנשים ולא היו לי שום קשיי הסתגלות. יש לי המון חברים פה, אני צורכת תרבות מכל הסוגים וטוב ונוח לי".

מצאה תרבות ואפילו חבר חדש בבית הדיור המוגן (צילום: באדיבות המצולמת)

יהודה אופנהיימר עבר לבית יוליאנה בהרצליה ביחד עם אשתו. למה? "חגגנו יום הולדת, 75 ו-76 והתחלנו לדבר יחד על מה נעשה הלאה, כי פתאום ראינו שאנשים בגיל שלנו הופכים לחולים ואם הם זקוקים לעזרה, הם עלולים למצוא את עצמם ניצבים בפני שוקת שבורה".

ליהודה היה גם ניסיון אישי בכך, שכן הוא התנדב בייעוץ למבוגרים בביטוח לאומי ופגש שם משפחות בהם ההורים נפלו למשכב לפתע ונדרשה עבורם עזרה באופן דחוף: "לכן, שקלנו את האופציות שלנו 10 שנים קדימה וידענו שלא נרצה להסתמך על הבנים שלנו והכלות שלהם".

יהודה ואשתו הגיעו למסקנה שעומדות בפניהם שתי אפשרויות: הכנסת עזרה הביתה, משהו שהם ביקשו להימנע ממנו, או מעבר לדיור המוגן. ברגע שבחרו באפשרות השנייה, המשך הדרך כבר נתוותה בפניהם. הם עשו סיעור מוחות משותף וממושך וכתבו את כל הסעיפים שחשובים להם, דוגמת המיקום, השירות הסיעודי בבית, אפשרויות ההסעדה וכמובן, היחס החם: "נפגשנו עם מנהלת בית הדיור המוגן שלנו והיא שטחה בפנינו הכל והייתה נהדרת. היא המליצה לנו להמשיך לבדוק ובסוף החלטנו לבחור בבית הזה".

כפי שניתן לראות, ההחלטה לעבור לבית דיור מוגן כמעט אף פעם אינה נלקחת בקלות ובמהירות, ואלו שעוברים לדיור המוגן מגיעים אליו בסיטואציות שונות, צעירים יותר או פחות, בזוגיות או בגפם. כך או כך, הם מגלים עולם של תוכן, תרבות והעשרה, עם מעטפת שדואגת להם כל יום, כל היום ולצדה, אפשרות לשמור על עצמאות. לא פשוט לקחת החלטות, אך אם אתם מתלבטים האם לעבור לדיור המוגן ולפתע מתרחש אירוע משמעותי, נצלו אותו על מנת לקבל החלטה בנוגע למקום בו תרצו להמשיך את חייכם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully