השאירו את הבדידות מאחור: הדיירים שעברו לדיור המוגן בזמן הקורונה

הבדידות מטרידה לא מעט אזרחים ותיקים ובחודשים האחרונים, בשל הריחוק החברתי, הם הרגישו אותה יותר מתמיד. היו כאלה שהמצב עודד אותן לקחת את ההחלטה המשמעותית ולעבור לדיור המוגן, והן לא מתחרטות כלל

  • דיור מוגן
בשתוף אגוד בתי דיור מוגן

אירועי החודשים האחרונים הובילו לשינויים נרחבים, לא רק בעולם כולו, אלא גם בחיים האישיים של אנשים רבים. בין אם מדובר ביציאה לדרך חדשה או לקיחת החלטות משמעותיות אחרות, המצב שנוצר גרם לנו לבחון מחדש את המקום בו אנו נמצאים בחיינו ולתהות האם הגיע הזמן לשינוי. ויש כאלו שאכן עשו אותו.

בראשה של שירה רוזן קיננה מזה זמן רב המחשבה על מעבר מביתה הפרטי אל בית דיור מוגן. זה החל כאשר היא שמה לב שהיא מתחילה להמעיט ביציאות מהבית הגדול בו התגוררה לבדה: "הייתי קונה מנוי להצגות והולכת רק לחצי מהן, ויש לי הרבה חברות אבל הייתי צריכה לנסוע לכל מקום".

בחיפושיה אחר אפשרות נוחה ונגישה יותר, ומקום בו תוכל להמשיך ליהנות מחיי קהילה ותרבות ברמה הגבוהה, היא החלה לחשוב על מעבר לדיור המוגן. "הסביבה לחצה עליי לחכות עם זה עוד קצת", היא מספרת, אך כאשר הקורונה נכנסה לחיינו, שירה החליטה שהגיע הזמן לשינוי: "הייתי לבד בבית והיה לי קושי להיפגש עם המשפחה. הם היו מניחים ליד אוכל ליד הדלת, מדברים איתי דרכה והולכים ואמרתי שזה לא מתאים לי יותר".

במצב דומה מצאה עצמה בינה מאיר. במשך שנים ארוכות היא התגוררה בבית רחב ידיים בשכונה בה ניצב בית הדיור המוגן, בו אימה חיה בעבר: "היא גרה פה במשך עשר שנים נהדרות והייתי באה לבקר אותה בכל יום. תמיד ידעתי שבסוף אעבור לכאן בעצמי וחשבתי על הרעיון הזה במשך זמן רב, אבל כל הזמן אמרתי ש'עוד לא' ו'עדיין אין סיבה'. הקורונה הובילה לבדידות וכאן תמיד יש מה לעשות".

שירה רוזן ובינה מאיר (צילום: טלי שקרצי)

שירה עברה לדיור המוגן לפני כחודשיים, בינה לפני שלושה חודשים ובמהרה הן גילו שלצד הפגת הבדידות, הדיור המוגן מציע יתרון בולט נוסף: "כל נושא אחזקת הבית והביטחון. כל הזמן יש כאן שקט ושמירה ועזרה עם כל מה שצריך ביומיום", מעידה בינה.

בן הזוג שלה קיבל אישור להצטרף אליה בתקופה הקרובה והם יוכלו להעביר יחד את תקופת החגים: "יש הקשבה ורצון לעשות כל מה שהדיירים מבקשים. אני בריאה ולא זקוקה לעזרה רפואית, אבל מרגישה פה ביטחון גדול מאוד", היא מוסיפה.

עבור רבים, ההחלטה על מעבר לדיור המוגן עשויה לקחת זמן מה, שכן לא פשוט להם לעזוב את הבית הפרטי בו התגוררו במשך שנים, אולם דווקא בתקופת הקורונה בתי הדיור המוגן הוכיחו את יכולתם להמשיך לקיים את רוב הפעילויות עבור הדיירים ובמקביל לשמור על ביטחונם ובריאותם, מה שעזר למתלבטים רבים לקחת סופית את ההחלטה המשמעותית הזו.

"אני חושבת שהמצב פה מעולה, כי יש מעקב קבוע ועושים בדיקות לדיירים ולעובדים", מעידה שירה. "הפעילות ממשיכה ומקפידים על מסכות, מרחק וכן הלאה. הם דואגים לכולם. באתי לכאן מלכתחילה בגלל הביטחון הזה, השקט, השלווה. אני מרגישה כאילו אני חיה על פלנטה אחרת משאר העולם כשאני כאן ובעיניי, השינוי הזה הוא הצעד הכי נכון שעשיתי בחיי".

כולנו מחכים לרגע בו הקורונה תיעלם כבר מחיינו, אבל עד שזה יקרה, אזרחים ותיקים רבים ימשיכו להתמודד עם הבדידות המתסכלת. לכן, שירה רוזן ובינה מאיר החליטו לקחת יוזמה ולעשות מעשה לטובתן ולשיפור אורך החיים שלהן וייתכן מאוד שבקרוב המגמה הזו רק תלך ותצמח.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully