רבים מהאזרחים הוותיקים מתמודדים עם טראומות עבר, אובדן של אדם קרוב, פרידה ומעבר מבית המגורים, תחושות של חוסר שייכות ובדידות ועוד. הם מאבדים את הסטטוס שלהם: עבודה, חברים, בני זוג, מצב קוגניטיבי או חברתי ונאלצים להתמודד עם פגיעה בכל מעגלי החיים. זו התמודדות לא פשוטה, לאזרחים עצמם ולבני משפחותיהם.
אז איך בכל זאת ניצבים בפני האתגרים הללו? אלגרה גילה הטל, עובדת סוציאלית קלינית העוסקת מזה שנים בעבודה עם הגיל השלישי.
תוכלי לדייק לנו בבקשה - מה האתגרים הגדולים עמם מתמודדים בני הגיל השלישי?
"השינויים הטבעיים שחלים בגיל הזה. מגיל 65 ומעלה יש יותר פגיעות לבדידות וחרדה ויש שינויים פיזיולוגיים וקוגניטיביים. כל השינויים מתרחשים בצורה עוצמתית וללא הכנה מראש, אז במקרים רבים הם מעדיפים להימנע משינויים נוספים.
השאלה המרכזית היא איך אתה תופס את עצמך כמבוגר, ואיך החברה תופסת אותך. מה אתה יכול לעשות בגיל הזה, כמה אתה כשיר לבצע פעולות מסוימות, אילו החלטות על החיים אתה יכול לקבל וכמה אתה עצמאי. המרכיב השני הוא היכולת להשתנות. השינויים כאמור גדולים מאוד וקשה להגיע אליהם. אנחנו רוצים לחשוף אותם לשינויים במידת האפשר ובגיל מבוגר ההסתגלות קשה יותר. זה תלוי במצב הנפשי והפיזי ובתמיכה ובמעטפת שהם מקבלים, ועד כמה בגיל צעיר אותו אדם היה פתוח וגמיש לשינויים. המרכיב השלישי הוא החיבור לחלק הרגשי ועד כמה לעודד אותם לבטא את עצמם מבחינה רגשית, שזה אתגר בגילם".
ואלו שחיים בדיור מוגן - זו מסגרת שמקלה על הדברים האלו? להרגיש יותר שייך ופחות בודד?
"דיור מוגן נותן את המעטפת הזו, 24/7. יש צוות רפואי, ביטחון אישי וחברתי, השגחה שדואגת לכל אדם, בית מאובזר שמונע נפילות, מעורבות בחיי חברה, מעגל חברים ופעילויות העשרה בדיור המוגן. רואים אותו, שמים לב אליו ויש פה עין שנותנת את תשומת הלב לצרכים היומיומיים האישיים של כל אחד".
אילו כלים יש להתמודדות עם טראומות עבר, שבני הגיל השלישי חווים?
"מטבע הדברים, יש להם הרבה אובדנים. הכל מצטמצם בבת אחת ובלי הכנה והכלים הם להיות קשובים לצרכים שלהם. שידברו, לאפשר להם את השיח עם בן משפחה או איש מקצוע. בלי שיפוטיות וביקורת ועם המון תשומת לב. לעודד אותו לבטא את הכאב, בדרכו.
יש כלים פשוטים, שאפשר לקחת הביתה. לתקן את הסיפור, לשנות ולהרחיב אותו. אם יש טראומה או שכול, אנחנו מאפשרים לכתוב סיפור או שיר דרך הגישה הנרטיבית ודרך הכתיבה, לראות מה השתנה בסיפור. איפה הייתי ואיפה אני עכשיו".
יש לך עצה לבני המשפחה, שמלווים את אותו אדם שמתמודד עם האובדן?
"אני חושבת שכדאי שתהיה הקשבה ותשומת לב. להיות איתם, לאפשר להם לבטא את כל מה שהם רוצים. להיות נוכחים".
בנוסף, רענן ברנובסקי יצא לפגוש את בשארה תמר, מנהל תחום הספורט ב"אחוזת צהלה". שגרה ספורטיבית חשובה לכולנו, אבל נחוצה במיוחד לבני הגיל השלישי ובבתי הדיור המוגן, הדיירים מקבלים מגוון פעילויות שמתאימות להם, לפי בחירתם.
"הערך הגופני, שהפעילות שנמצאת כאן נותנת, מחזקת להם את הגוף", מספר תמר. "משפרת את היכולת התפקודית היומיומית, נותנת ביטחון ושומרת על העצמאות שלהם. נפשית, משמח אותם מאוד להגיע ולעשות את הפעילות הגופנית, שמרימה את המוראל ומשפרת את מצב הרוח שלהם. חברתית, הם באים לחוג, פוגשים חברים, משוחחים. במיוחד בתקופה הזו זה עושה להם טוב. כשמגיעים לגיל הזה, צריך להיות מוכנים. לא להיות לבד, להיות בחברה טובה ובכושר טוב".
אחד הדיירים, אוסקר פרישר, מסביר את יתרונות האימון הגופני בחוץ: "אפשר ליהנות מהנוף, ציוץ הציפורים, הגוונים של הפרחים ואז הראש פנוי לכל דבר ואפשר לחשוב רק על הדברים החיוביים הטובים".