אחת מאבני היסוד, כמו גם הדרך לשמירה על שגרת חיים פעילה וטיפוח תחושת השייכות בבתי הדיור המוגן היא החיבור לקהילה והפעילויות החברתיות, בתוך ומחוץ לבית. השאיפה היא להרחיב את מעגלי הקשר והתמיכה מול הקהילה וכדי להבין כיצד עושים זאת, הגיע לאולפן וואלה! NEWS חיים ישראלי, מנכ"ל "פסגות כרמל".
מה המטרה של הארגון שלכם עבור דיירי הדיור המוגן?
"דיור מוגן זה לא אי. הוא קיים בתוך מקום מסוים והוא חלק מהקהילה. אי אפשר להפריד אותו. הדיירים יוצאים לקהילה. הם יכולים לבחור את הרופא שלנו, זו זכותם. הם דיירים עצמאיים ויכולים לעשות כאוות נפשם. הם גם יכולים לבחור האם לצאת לתיאטרון בחוץ או להגיע לתיאטרון אצלנו וכן הלאה. לכן, החיבור לקהילה מאוד חשוב והוא דו-כיווני. חשוב לנו הקשר הבין-דורי, עם הקהילה והילדים. צריך רק לראות את השמחה בעיניים כאשר קבוצת ילדים מגיעה לדיור המוגן".
ואילו עוד פעילויות קיימות כדי לתחזק את חיי הקהילה האלו?
"יש חוגים בשפות שונות, בעיקר גרמנית, כי אנחנו מהמוצא היקי. יש פעילויות עם בתי ספר שונים, חברות ועמותות ועוד. למשל עשינו פרויקט נרחב עם 'יוניסטרים', עמותה של יזמות צעירה לילדים, שלימדו את הדיירים שלנו ואת תושבי חיפה, בקבוצות, פעילויות מחשב יומיומיות כמו איך לגלוש לבנק שלך ואיך לקנות בסופר וכו'. הגענו למעל 1,000 תושבים בחיפה, שהגיעו ולמדו - אוריינות דיגיטלית מדהימה. כל דיור מוגן רוצה את הקשר עם הקהילה, הוא חייב את הקשר הזה כי הוא ניזון ממנה ורוצה לתרום לה ולקבל בחזרה".
עשיתם גם פעילות עם ליאו בק?
"התלמידים הגיעו פיזית לבתי וראיינו דיירים, ניצולי שואה. הם תיעדו את הסיפור שלהם, דיגיטלית או בכתב יד והעבירו הכל לארכיון העיר חיפה, כדי שיישמר לדורות. זה עשה המון, לשני הצדדים. המרואיינים שמחו מאוד לקבל את הילדים שהגיעו ורצו לשמוע את הסיפור שלהם והילדים התרשמו מהסיפורים והנוכחות של הדיירים, ומחוכמת החיים".
בהמשך התוכנית, יצאנו לבדוק את אתגר הריקוד של השיר "ג'רוזלמה", תופעת טיק טוק שהחלה בזמן הקורונה בדרום אפריקה, עברה בכל העולם והגיעה עד אלינו. ריקוד מלא שמחת חיים וללא מגע, שהפך למאפיין של התקופה הזו. אחת הגרסאות המיוחדות ביותר מבוצעת על ידי דיירי, דיירות ואנשי הצוות באחוזת ראשונים, כמחווה לעובדים ולצוותים הרפואיים, וכלי להרמת המוראל.
"ראינו את כל הסרטונים האלה ביוטיוב. נערים, ילדים, צוות רפואי ותהינו איפה המבוגרים, ה-80 פלוס?", סיפרה ליליאן, דיירת במקום. "אז הם פה, באחוזת ראשונים".