חלק מאבני היסוד בשמירה על שגרת חיים פעילה, חיי חברה וטיפוח תחושת השייכות בבתי הדיור המוגן הן פעילויות התרבות - מגוון של חוגים, מופעים והרצאות הממשיכים להתקיים גם בתקופה זו, תוך שמירה על כל ההנחיות.
בכל בית דיור מוגן נעשית התאמה למרקם הייחודי של הדיירים והקשבה לצרכים ולרצונות שלהם. כדי להבין טוב יותר איך זה עובד בפועל הגיעה לאולפן פרח מוסרי, רכזת תרבות בבית הדיור המוגן "לב גנים" בנתניה.
ראשית, מה תפקידך למעשה כרכזת תרבות בבית דיור מוגן?
"תרבות היא אחד הצרכים האלמנטריים של אנשים, בעיקר בני הגיל השלישי שיש להם יותר זמן פנוי. הם יכולים להיות שותפים בחלק הפאסיבי והאקטיבי - להקשיב להרצאות ומוזיקה, לצרוך אמנות וגם לצייר, ליצור, להשתתף בחוגים, לעשות פעילויות ספורט, דברים ששומרים על כושר קוגנטיבי ופיזי. לדוגמה, יש אצלנו חוג שנקרא 'חוכמת ההזדקנות', שאומר שאנחנו לא אנטי-אייג'ינג, אלא פרו-אייג'ינג. אנחנו בעד לפגוש את הזיקנה מהמקום המקבל והחיובי, שרואה לא רק את הירידה הפיזית, אלא גם את היכולת להתבונן פנימה ולהסתכל על המקומות הרגשיים והנפשיים ולעשות את הדרך כך שנקבל את הגיל באהבה ונהיה במקום עם אנשים אחרים ולא בודדים".
מה עוד פתחתם בבית הדיור המוגן שלכם?
"פיתחנו משהו בשם 'קפה כאילו'. בכל יום הייתה לנו קפיטריה עם קפה ועוגה והדיירים היו באים ומחליפים דעות וחוויות זה עם זה. בגלל הקורונה לא יכולנו להמשיך עם הקפה, אז עשינו ב'כאילו' - שיחה אינטימית עם חברים, מפגש בו אפשר יהיה לחלוק דברים. הדיירים אוהבים את זה, משתפים ונפתחים ואנחנו מעלים בהם טיפים לחוסן נפשי והתמודדות עם מצבי אי-ודאות. אלו דברים שמאוד יכולים לעזור רגשית, נפשית ורוחנית לבני הגיל השלישי".
איך עשיתם התאמה של הפעילויות התרבותיות לקורונה?
"נערכנו מבחינת ההיקפים של מספר המשתתפים בכל פעילות, הוצאנו שיעורי ספורט לאוויר הפתוח. במסיבת ראש השנה הפכנו את מגרש החנייה לאולם אירועים באוויר הפתוח, עם תאורה, דקורציה, במה וכל מה שצריך. כך גם בפסח - קיימנו את הסדר בזום. בגלל הקורונה, הפכנו את הבית לדיגיטלי. יש מערכת במעגל סגור שמקרינה בטלוויזיה את כל הפעילויות שמתקיימות באולם, היישר לבתים של הדיירים. יש לנו גם מסך אלקטרוני שמעביר את כל ההודעות.
חשוב גם לציין את ההתאמה לאוכלוסייה. אם היא בוחרת להקשיב למוזיקה ישראלית, אני מביאה זמרים שמתמחים בזה. כל דיור מוגן לפי מה שהוא אוהב. למשל, הייתה בקשה לריקודים מזרחיים, אז הבאתי את ורד ריבלין, שמלמדת את בנות הגיל השלישי ריקודי בטן וזה פשוט נפלא. פתחנו גם פינה למוזיקה קלאסית, יש לנו ספרייה עשירה והרחבנו את פעילות הרווחה, כמו חגיגות ימי הולדת למשל. התאמנו הכל להנחיות משרד הבריאות".
בחלק השני של המהדורה יצא רענן ברנובסקי לראות וליהנות יחד עם הדיירים מכמה מהמופעים המתקיימים בימים אלו בדיור המוגן.
אחת ההופעות הייתה של ששי קשת, שסיפר: "ניגשה אליי מעריצה צעירה, בת 84, שאמרה שהיא מעריצה שלי כבר שנים. היא חיכתה חודשיים שאגיע". אהרון פררה, שהופיע בבית הדיור המוגן "גני שרונים" באבן יהודה, אמר: "רואים את ההתלהבות של הדיירים וזה מרגש. אני גם נכנסתי לזה. אמרו לי 45 דקות, ורציתי להמשיך את ההופעה עוד".
"אני רואה את השמחה", אומרת פנינה מנדלסון, דיירת ב"משען ברודצקי". "אנשים שיש להם כל כך הרבה קשיים והם מנועעים ברגל לפי הקצב בהופעות או מושיטים יד לבת או בן הזוג שלהם. הנשמה אוהבת מוזיקה".
כרמל אליאס, מנהל בית הדיור המוגן "משען ברודצקי", הוסיף: "כל הצוות שמר על הבריאות הפיזית שלו בזמן הקורונה, אבל אנחנו מודעים לכך שאנחנו צריכים לשמור גם על השלמות הנפשית והאמנים נותנים לנו חלק מהכלים כדי להתמודד עם זה ולהפיג את המתחים, הבידוד, החרדות והריחוק מהמשפחה. אנשים שמחו והתרגשו ועכשיו שיחת הבית תהיה ההופעה הזו וכל מה שהיה סביבה".